אובדן השליטה וההליכה לאיבוד
הם אבני הדרך להצלחה בעבודה עם הקול
ואכן דוקא ברגעים אלו
לפתע עולה שובבות, משחקיות ,יצירתיות ,
מתחילה יכולת האילתור לבצבץ
ומגיחה היכולת הטבעית המחוברת יותר לאני האותנטי .
גלית הגיעה עם חשש גדול להיפתח ולאבד שליטה
"כי אני אוהבת להיות בשליטה, בכל רגע לדעת איפה אני ,
ומה אני עושה- זה מקנה לי ביטחון."
אכן. מי לא?
מי לא רוצה לנהל את חייו
בבטחה ובידיעה בכל רגע לאן ומה יקרה?
בפועל -האם באמת יש לנו באמת שליטה?
האם באמת אנו יכולים לנהל כל רגע ורגע בחיינו?
אנו מדמיינים את השליטה
אך כאשר מראה לנו בורא העולם ,
כי הוא המנהל הכל יכול
ורק מאיתו הכל
פתאום אנו חשים "נפילה"
חוסר אונים
אפסות
ואז אנו מובלים אט אט
לעבר מידת הענווה ,הצניעות.
רק במקום שבו אנו מותירים רווח
חלל להכניס את אורו של בורא עולם,
רק שם יכול להיכנס קול באיכות אחרת,
נקי ,משוחרר ,פתוח יותר.
ישנן שיטות המלמדות כיצד לנהל את הקול
כיצד לשלוט על הקול
כיצד להחזיק ועוד.
שיטות קיימות שאכן מועילות
לפרקי זמן מסויימים מאוד
לצערי זה לא עובד לאורך כל החיים
הקול הוא הכל
הוא מושפע
מכל מה שמתרחש בתוכנו
ועל כן
רק כאשר נפנים בתוכנו ,
שעלינו
לפנות עצמנו מתוכנו
משמע ,
להסכים להיות מובלים על ידי הקול ,
ולא ההיפך
ולא לנהל אותו,
רק אז נוכל ליצור עמו שיתוף פעולה ,
לשלב ידיים ולצאת יחדיו לדרך חדשה .
גלית עשתה זאת.
לאחר שהתגברה על חסימות ועכבות רבות ,
נעמדה ודיברה בקול מול קהל נשים,
וזאת לאחר תהליך אישי של כמה מפגשים בלבד,
ולאחר שהצליחה לשחרר את הקול ולדבר ללא מאמץ,
מיד למחרת חל מהפך, התחוללה מעין "נפילה"
"לא יודעת מה קרה לי
אבל לא הפסקתי לבכות
בכי שמעולם לא היכרתי אצל עצמי.
בכי עמוק מנבכי הנשמה
ללא יכולת לעצור ומבלי לדעת על מה אני בוכה .
נבהלתי מעצמי כל כך..
ואז התקשרתי אלייך."
הבכי היה הסימן ,
שבו החלה דרכה החדשה
הגוף שחרר מעצורים של שנים
וביום של אחרי הבכי קרה מהפך:
כרמית פצחה בריקוד
מתוך חיבור עמוק לגוף ,
"עם כל הלב וכל הנשמה"-לדבריה.
"לראשונה זה שנים
חשתי חיבור מיוחד
ושחרור שלא חשתי זמן רב".
אובדן השליטה
וההליכה לאיבוד
הם אבני הדרך להצלחה בעבודה עם הקול
ואכן דוקא ברגעים אלו לפתע עולה
שובבות ,משחקיות, יצירתיות
מתחילה יכולת האילתור לבצבץ
ומגיחה היכולת הטבעית
המחוברת יותר לאני האותנטי .
אז אם נהנית מן הקריאה מוזמנ/ת לשתף במחשבות
בתובנות ואף לשתף את המאמר עם אחרים.
לסיום
טיפ קטן- נסו להשמיע את הקול סתם כך,
ולתת לו ללכת לאיבוד ,
ללא שום מטרה.
הרגישו מה קורה בגוף?
מה קורה בקול?
שתפו אותי. אשלח לכם תגובות.
באהבה רבה
אירית